ענת לוין יעקבי - טיפול זוגי, משפחתי ואישי
אשמח לעזור ולייעץ 054-4758338
מטפלת זוגית מומלצת מטפלת משפחתית מומלצת

חרדות בקרב ילדים - זיהוי וטיפול

דף הבית >> חרדות בקרב ילדים - זיהוי וטיפול
השבועות הראשונים בגן הם טראומטיים הן עבור הילד והן עבור ההורים. כולנו עדים לפרידות קורעות הלב בפתח הגן, כאשר הילד/ה מסרבים להיכנס ולהיפרד מההורים וההורים שצריכים להגיע לעבודה נקרעים בין הרצון להרגיע את הילד ולהישאר איתו לבין המחויבויות האחרות ולבסוף עוזבים, מתוך ידיעה שהם משאירים את הצאצא בידיים טובות וחשוב שישתלב בגן.

למה זה כל-כך חשוב? זה חשוב בעיקר מההיבט החברתי: בגן רוכש הילד מיומנויות חברתיות של משחק, תקשורת, שיתוף ועוד. לאחר ההתאקלמות והכניסה לשיגרה מתחילות לצוף הבעיות השונות, זהו סוג של מיקרוקוסמוס שמאפשר התבוננות על הילד בסביבה שאינה טבעית לו, התמודדות עם ילדים אחרים (הילד החזק, הילד הבכיין, הילד הגדול יותר פיסית וכדומה), התמודדות עם מטפלות שתשומת הלב שלהן אינה בלעדית ועוד. זהו גם השלב בו מתגלה אופיו של הילד ביתר שאת.

מאמר זה יתמקד בנושא של היעדר תקשורת חברתית וחרדות בקרב ילדים, אחת הדאגות הגדולות של ההורים שמביאים אותם אל חדר הטיפולים בשלב מוקדם. ההורים מבחינים שמשהו אינו כשורה כאשר הילד לא הולך בשמחה לגן , גם אחרי תקופת הסתגלות ממושכת (לא מדובר בתקופות חריגות של אחרי חופשות או חגים אלא על שיגרה), כאשר הוא עונה על השאלה איך היה לך היום בגן? בצורה לקונית ולא יכול לפרט עם מי שיחק והאם היה כיף, כאשר הגננות מתריעות על כך שהילד יושב לבד רוב היום ולא יוצר קשר עם ילדים אחרים וההורים המודאגים חוששים שהילד יסבול בהמשך חייו, לא ירכוש חברים ויהיה מבודד חברתית.

ממה נובע היעדר תקשורת חברתית של ילדים? משתי סיבות עיקריות:
א. בידוד חברתי-זהו מצב שבו ילדים דוחים או מתעלמים מהילד בסיטואציות חברתיות.
ב. הילד עצמו בוחר לא לקחת חלק בסיטואציות חברתיות.

חלק מהסיבות להיעדר תקשורת חברתית של ילדים מסויימים נובע מביישנות.למרות שביישנות היא תכונת אופי טיפוסית בעלת מאפיינים גנטיים, ביישנות מוגזמת בילדות יכולה להעיד על בעיות הסתגלות בעתיד. מחקרים מדעיים קישרו בצורה אמפירית בין ביישנות לחרדה ולכן פיתוח מיומנויות חברתיות בשלב מוקדם, יעזור לילד להסתגל טוב יותר חברתית בהמשך דרכו.

ישנם סוגים של חרדה שהם שלב טבעי בהתפתחות הילד כגון: חרדת נטישה (לרוב מופיעה בגילאי 6 חודשים עד 22 חודשים), חרדה מזרים (אופיינית לגילאי 6 חודשים עד גיל שנתיים), פחדים מבעלי חיים, חושך וכדומה (גילאי שנתיים עד 6 ) וכן הלאה. הפחדים והחרדות מגנים על האדם מבחינה אבולוציונית מחיות טרף וסכנות אחרות שבהן הוא עלול להיתקל. יחד עם זאת חרדת ילדות, שאינה תואמת לגיל, תגובה חריפה וכדומה יכולות להעיד על התפתחות בעיה פסיכיאטרית עתידית של חרדתיות, אחת מהמחלות הנפוצות ביותר במאה ה-21.

לכן חשוב לשים לב האם הילד בגיל המתאים לאותו סוג חרדה שהוא חווה, כיצד הוא מבטא את פחדיו והאם הוא נמנע ממצבים מסויימים על מנת לא לחוות חרדה. לדוגמא: האם הילד מסרב לישון לבד בגלל שהוא מפחד מהחושך, המפלצות וכדומה? האם הוא מסרב להישאר בבית עם אדם אחר מלבד ההורים, אפילו סבא וסבתא? האם הוא מתרחק מילדים אחרים בגן ומעדיף לשחק לבד, על מנת לא לשתף בצעצועים? אלה נורות אדומות שדורשות התערבות מקצועית. בעבר סברו שהבנות סובלות יותר מחרדות וביישנות, אך כיום ידוע שזוהי תופעה המשותפת הן לבנים והן לבנות.

הורים חרדתיים ומגוננים מדי, יוצרים לרוב ילד חרדתי, שלא מאמין ביכולותיו ומפחד ללטף כלב, להיות אבא של שבת, לעלות על מתקן בלונה פארק ובהמשך להקריא טקסט בכיתה. כמובן שגם לאיכות היחסים הזוגיים בין ההורים יש השפעה מכרעת על התנהגות הילד-ילד הגדל בסביבה רווית מתחים וקונפליקטים מפתח יותר חרדות והסתגרות מילד הגדל בסביבה שלווה ורגועה. לכן השלב הראשוני בהתערבות טיפולית בבעיה זו הוא יצירת סביבה רגועה ככל האפשר, המעודדת העזה והתנסות חיובית עבור הילד, תוך הקניית מיומנויות חברתיות וכלים להעלאת הביטחון העצמי.


Go Back  Print  Send Page
לייבסיטי - בניית אתרים